עדי שורץ, כתיבה, עריכה שרותי תוכן

כובשים? אנחנו?

קפטן ג'יימס קוק

מועצת העיר סידני החליטה בפעם הראשונה להכיר בעובדה שבריטניה פלשה לאוסטרליה – לאחר מסע לחצים ממושך מצד האוכלוסייה הילידית האבוריג’ינית של אוסטרליה, הוחלט ברוב של 7 נגד 2 ×›×™ במסמכים הרשמיים ובתוכנית העיר תימחק ההתייחסות ל”הגעת האירופים” ליבשת – ומעתה ייכתב במקום זאת “הפלישה האירופית”.

×–×” נראה כמעט מובן מאליו. אחרי הכל, ספינותיו של קפטן קוק שפלשו בסוף המאה ×”-18 לאוסטרליה כחלק ממסעות הכיבושים שניהלה האימפריה הבריטית לא הביאו עמן בונבוניירות, ×›×™ אם דווקא פגזי תותחים. אוסטרליה לא נקראה אז אוסטרליה, אף אחד בה לא דיבר אנגלית, וספק אם מישהו בכלל ידע על קיומה של שפה זו. בתוך כמה עשרות שנים הידלדלה האוכלוסייה הילידית, שהובסה על ידי הבריטים, מכמה מאות אלפים לפחות מ-100 אלף. כיום חיים באוסטרליה רק כחצי מיליון אבוריג’ינים.

עברו 230 שנה, ואוסטרליה כיום היא מדינת-ענק חזקה ויציבה, ללא איום קיומי ניכר. ובכל זאת, גם באוסטרליה וגם במולדת-האם בריטניה, המובן מאליו אינו מתקבל בקלות. בעל טור בעיתון “דיילי טלגרף” הבריטי קבע ×›×™ המונח “פלישה” הוא מונח חזק מאוד ומעורר מחלוקת. על התחושות שהחלטת מועצת העיר עשויה לעורר בקרב התושבים, כתב: “קשה לשבת כיום בנמל סידני ולומר, ‘כל ×–×” ×”×™×” טעות'”. על תחושת חוסר הנוחות נכתב גם בעיתון האוסטרלי “דיילי טלגרף”, שלפיו הגעת האירופים היתה דווקא “לידתה של מדינה חדשה”. על הקריאות החוזרות ונשנות של האבוריג’ינים להכיר במורשתם, כתב: “×”×’×™×¢ הזמן שתתבגרו, אחי האוסטרלים, וכדאי שתעשו את ×–×” מהר”.

* * *

ממשלת ארצות הברית החליטה ×›×™ “אין צורך לחקור” ×›-100 מקרים שבהם נחשד הסי-איי-אי בהתעללות בעצירים שברשותו – מדובר בעצורים בעיראק, באפגניסטן ובמקומות אחרים בעולם, שנחקרו על ידי סוכנות הביון האמריקאית בעשור האחרון מאז פיגועי 11 בספטמבר.

בשנתיים האחרונות ביצע משרד המשפטים האמריקאי בדיקה פנימית חשאית של כ-100 מקרים שבהם היה חשד להתעללות ועינויים, וכעת הודיע כי רק בשני מקרים שהסתיימו במוות יש להמשיך בחקירה. משרד המשפטים האמריקאי, כמו גם רשויות המודיעין במדינה, סירבו לפרט את נסיבות המעצר של אותם 100 מקרים, את החשדות שהתעוררו לעינויים והתעללויות או אף את הסיבות לסגירת התיקים. יותר מכך: ממשלת ארצות הברית מסרבת לגלות כמה מתוך 100 המקרים הסתיימו במותם של העצירים.

עצם הדרישה לחקור את הסי-איי-אי עוררה תרעומת קשה בארצות הברית, ושר המשפטים הקודם, מייקל מוקסיי, קבע ×›×™ מדובר ב”שערורייה” שתפגע במורל של סוכנות הביון ושל אנשיה בשטח. ראש הסוכנות היוצא, לאון פאנטה, שמונה כעת לשר ×”×”×’× ×” החדש של ארצות הברית, אמר בתגובה ×›×™ הוא מברך על סגירת התיקים, וכי “סוף סוף נוכל כעת לסיים את הפרק ×”×–×” בתולדות הסוכנות”.

* * *

העיתון הבריטי “גרדיאן” מדווח ×›×™ חיל האוויר של צבא הוד מלכותה גרם למותם של ארבעה אזרחים בהפצצה באפגניסטן – כבר במשפט הראשון של הידיעה מדווח העיתון לקוראיו ×›×™ האזרחים האפגנים נהרגו “בשוגג”.

זו מתכונת קבועה בתקשורת הבריטית והאמריקאית בכל פעם שנהרגים אזרחים על ידי צבאות המערב. ב-2 במרץ, למשל, דיווח “ניו יורק טיימס” ×›×™ 9 ילדים שאספו עצים כדי לחמם את בתיהם נהרגו על ידי מסוקים של נאט”ו שחשבו “בשוגג” ×›×™ מדובר באנשי טליבאן. ב-26 במרץ דיווחה רשת בי-בי-סי ×›×™ כוחות המערב “הרגו בטעות” כמה אזרחים במתקפה אווירית באפגניסטאן. רשת הטלוויזיה האמריקאית אי-בי-סי דיווחה ב-2 באפריל ×›×™ לפחות 15 אזרחים נהרגו “בטעות” על ידי כוחות נאט”ו בלוב.

הקביעה הזאת, שמופיעה כעובדה כמעט תמיד במשפט הראשון של הידיעה, היא בעלת משמעות משום שהיא מנקה את צבאות המערב מהכוונה להרוג אזרחים. כאשר משהו נעשה בשוגג הוא לא חלק ממדיניות מכוונת. גם בדיון על פשעי מלחמה יש משמעות רבה לשאלה אם הרג אזרחים נעשה במכוון או שלא במכוון.

מה שמעניין הוא שהתקשורת המערבית אינה מבססת בכל המקרים האלה את קביעתה על בדיקה עיתונאית עצמאית, ×›×™ אם על הודעות דובר או על תחקירים צבאיים פנימיים. מה שמוצג כעובדה הוא בדרך כלל ציטוט של מקורות בנאט”ו. האמונה שצבאות בריטניה וארה”ב אינם הורגים אזרחים במכוון היא כמעט אקסיומטית כנראה, ועל כן בוחרים כלי התקשורת אפילו לא לבדוק את הפרטים ופשוט להאמין לגירסה הרשמית.