עדי שורץ, כתיבה, עריכה שרותי תוכן

אנרי-לוי: ישראל היא נס

×‘×¨× ××¨ ×× ×¨×™-לוי

הפילוסוף היהודי-צרפתי ברנאר אנרי-לוי פתח הערב שלושה ימים של דיונים בחסות המכון הצרפתי בתל אביב ועיתון “הארץ” בנאום סוחף על חיוניותה וכוחה של הדמוקרטיה הישראלית. אנרי-לוי, תיאטרלי ומלא פאתוס כתמיד, ×›×™× ×” את ישראל שוב ושוב “נס” והסביר מדוע לדעתו היא עומדת בשורה אחת עם הדמוקרטיות הגדולות בעולם.

אנרי-לוי ציין בתחילת נאומו ×›×™ לנוכח מסע הדה-לגיטימציה האובססיבי המתרחש כיום כלפי ישראל באירופה ובעולם כולו, הוא חש מחויבות להעלות על נס את הדמוקרטיה הישראלית – ועוד לעשות זאת בתל אביב. מלבד העובדה הברורה מאליה ×›×™ ישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, ציין אנרי-לוי עוד שתי סיבות לפחות לעובדת היותה “נס” ודוגמה יוצאת דופן בקורות האנושות.

פרשנים פוליטיים, לדבריו, נוטים לומר כי הפרויקט הדמוקרטי הוא עניין ארוך טווח, וכי לא ניתן לצפות ממדינה להיהפך בין רגע לדמוקרטיה. ואולם, ישראל מתפקדת מיומה הראשון כדמוקרטיה, מה עוד שתושביה היו חסרי כל השכלה או מסורת דמוקרטית. פליטים מאירופה ומארצות ערב, ללא שום רקע או הבנה בערכים דמוקרטיים, הצליחו בכל זאת לכונן משטר דמוקרטי חיוני ומתפקד מהרגע הראשון.

אנרי-לוי סבור ×›×™ ישראל קוראת תיגר על ×”× ×—×” מקובלת נוספת, והיא שמדינה במלחמה תיאלץ במוקדם או במאוחר לוותר על ערכיה הדמוקרטיים. אנרי-לוי נתן כדוגמה את ארצו שלו, צרפת, שבמהלך המלחמה באלג’יריה הצרה מאוד את חופש העיתונות, ואת ארה”ב שחוקקה בעשור האחרון את “חוק הפטריוט”, שהרחיב מאוד את כוחה של הרשות המבצעת בביצוע מעצרים, חיפושים וחקירה של חשודים בטרור. ישראל נאבקת על קיומה הפיזי ×–×” 62 שנה, לדברי אנרי-לוי, ושמירתה על עקרונות דמוקרטיים אינה נופלת מזו של עמיתותיה במערב.

בפרט ציין הפילוסוף, ×›×™ לאחר שסיקר כעיתונאי לא מעט קונפליקטים מזוינים ברחבי העולם (כולל בעזה, בלבנון, בגיאורגיה, בסודאן ובאפגניסטאן), הוא יכול להעיד ×›×™ צה”ל הוא צבא שבוחן את עצמו לאור עקרונות של מוסר ושל משפט יותר מאשר צבאות דמוקרטיים רבים אחרים בעולם. בזמן המלחמה בעזה, כאשר ×”×™×” אנרי-לוי בישראל, הוא ביקר לדבריו בכפרים הערביים וראה עד כמה הם קרובים להתפרצות אלימה כלפי המדינה. הוא העלה על נס את יחסן המאופק של הרשויות כלפי המיעוט הערבי.

אנרי-לוי פיתח בנאומו את התיאוריה שלפיה הדמוקרטיה חייבת חוב גדול ליהדות ולטקסטים היהודיים, ראשית בגלל היחס החשדני כלפי השלטון באשר הוא והביקורת הנוקבת של הנביאים בתנ“ך, ושנית בגלל העיקרון המכונן של ויכוח ופרשנות בתלמוד. שני אלה סייעו מאוד בהבניית התפישה הדמוקרטית, שבה אין מוחלט ואין סופי, אך יש ניסיון מתמיד לבצע כל הזמן שיפורים.