עדי שורץ, כתיבה, עריכה שרותי תוכן

האינטרס של לולה

× ×©×™× ברזיל לולה (תצלום: אג'× ×¡×™×” ברזיל)

ביקורו של נשיא ברזיל בישראל הותיר אחריו טעם מוזר: כמעט בלתי אפשרי שלא לחבב את האיש החייכן ×”×–×”, אבל קשה מאוד שלא לתהות על אופי מדיניותו. לולה, הנשיא הברזילאי הראשון שמבקר בישראל, הוא ככל הנראה גם המנהיג החשוב בעולם שמוכן לחבק את נשיא איראן, מחמוד אחמדינג’אד, ולבקר אותו בטהראן. לקראת ביקורו כאן הסביר מנהיג הפועלים לשעבר, ×›×™ סנקציות רק ידחקו את משטר האייתוללות לפינה עוד יותר, וכי מי שבאמת מעוניין לפתור את בעיית הגרעין, צריך לנהל עם טהראן דיאלוג. את הכחשת השואה של אחמדינג’אד, שנחשבת לעבירה פלילית במרבית מדינות אירופה, פטרו יועציו באמירה המוזרה והלא-מחייבת, ×›×™ מדובר בדברים “לא-מקובלים”.

איך אפשר להסביר את המדיניות הזאת? ברזיל ידועה בעולם כמדינה פרגמטית במיוחד וכמי שמצטיינת בניהול מדיניות חוץ. זה אולי לא קשה כל כך כשהקונוטציות הקשורות לברזיל הן בעיקר כדורגל על חוף הים ובחורות בביקיני, אבל העובדה היא שבמשך כמעט 200 שנות עצמאותה, ברזיל לא נאלצה להילחם ולו מלחמה אחת. מתינות, זהירות ופשרה הם נר לרגליה של המדינה הגדולה בדרום אמריקה, אבל את ההסבר למדיניותו האיראנית של לולה צריך לחפש דווקא במקום אחר – באינטרסים.

האתגר הפנימי הראשון במעלה שעומד בפני לולה הוא שיפור מצבה הכלכלי של ברזיל, ועוד יותר מכך הדאגה שפירותיה של הצמיחה הכלכלית יחלחלו לכל שכבות החברה. התוצר אמנם קפץ בזמן כהונתו בכ-50%, אבל רמת האי-שוויון בהכנסות עדיין ממקמת את ברזיל בתחתית הרשימה העולמית, לצד זימבבואה, דרום אפריקה ופרגוואי. קשה ממש להאמין, אבל במדינה עם עתודות המים המתוקים הגדולות בעולם, לכמחצית מהאוכלוסייה אין עדיין נגישות למים זורמים. שכונות העוני והפשע הן בראש מעייניו של לולה, ולא המזרח התיכון או המאבק בין האיסלאם השיעי והסוני.

עיקר גאוותו של לולה כמנהיג שמאל היא על כך שהצליח להסיט חלק מהמשאבים לטובת פרויקטים חברתיים, אבל ההכנסות עצמן הגיעו לברזיל בעשור האחרון בעיקר הודות לסין ולהודו. מיליוני בני אדם שהצטרפו מדי שנה למעמד הבינוני באסיה דורשים עוד ועוד אנרגיה ואוכל. ברזיל מייצאת לסין כמויות אדירות של ברזל (שמשמש בעיקר לבנייה) ושל פולי סויה (המשמשים בעיקר כמזון לבעלי חיים). המשבר הכלכלי האחרון הביא לכך שסין, ולא ארה”ב, נהפכה לשותפת הסחר מספר אחת של ברזיל.

ברור אם כך שבמפת האינטרסים של ברזיל מופיעות קודם כל המעצמות החדשות של אסיה – ובראשן סין והודו – ורק לאחר מכן ארה”ב, אירופה ורוסיה. אבל עוד יותר מכך, כשלולה טוען שצריך לנהל דיאלוג עם איראן – כאילו שדיאלוג ×›×–×” עוד לא נוסה – הוא בראש ובראשונה אומר שאירופה וארה”ב נכשלו, וכעת תורן של ברזיל ושל מדינות אחרות בעולם השלישי להוביל את הדרך. מבחינתו, הסכסוך במזרח התיכון הוא דוגמה בלבד כדי להוכיח שיש לתת גם למדינות בעולם השלישי להוביל מהלכים עולמיים. העובדה שברזיל אינה חברה קבועה במועצת הביטחון ממש מוציאה אותו מדעתו, ומעידה עד כמה הסדר העולמי הוא עדיין “הסדר הישן”.

לא בעיניים ישראליות צריך לבחון את מדיניותו של לולה, ×›×™ אם בעיניים ברזילאיות – כאלה שבניגוד לישראל, לאירופה ולארה”ב, לא ממש מאוימות מהרדיקליזם האיסלאמי, ושלא ימצמצו יותר מדי גם אם לאיראן תהיה פצצה גרעינית. ובעיקר – עיניים ברזילאיות שמחפשות מעמד וכבוד בינלאומיים, גם בציר העובר בין ירושלים לטהראן.

(ראו המאמר בעיתון “ישראל היום” מ-18 במארס 2010)