עדי שורץ, כתיבה, עריכה שרותי תוכן

להם מותר להרוג

סוכנות רויטרס מדווחת ×›×™ האו”ם מעריך שבהפצצות שניהלה הקואליציה בראשות ארצות הברית בסוריה נגד כוחות דאע”ש נהרגו לא פחות מ-300 אזרחים מאז חודש מרץ האחרון. בתקיפה אחת בלבד נפגע בית ספר באזור העיר תדמור, וכתוצאה מכך נהרגו 200 אזרחים.

צריך לקחת את דיווחי האו”ם עם קורטוב של מלח, שכן גם במקרה הישראלי, ידוע ×›×™ אמינות האו”ם אינה תמיד מרשימה במיוחד. אבל אפשר רק לשער מה ×”×™×” קורה אם בתקיפה ישראלית אחת בעזה היו נהרגים 200 אזרחים.

עולות כאן עוד כמה שאלות ותובנות.

ראשית, מתקבל הרושם ×›×™ האמריקאים אינם חוקרים מקרים כאלה ברצינות, או שלכל הפחות, הזמן שנדרש להם לחקור דיווחים של הרג אזרחים ממושך מאוד. ב”ניו יורק טיימס” למשל נכתב בלקוניות ×›×™ הפנטגון בודק את האירועים, שהתרחשו כאמור לפני 3 חודשים. לא נרשמה תרעומת מיוחדת אצל הכתב או התרגשות ממשך הזמן שנדרש לצבא האמריקאי לערוך את הבדיקה. נזכיר רק ×›×™ זו לא הפעם הראשונה שמתקבלים דיווחים על נפגעים אזרחים רבים בהפצצות בסוריה.

עניין נוסף הוא התחושה שיש מי שאפשר ומשתלם לכעוס עליו (ישראל) ומי שלא כדאי לכעוס עליו (ארצות הברית). זה אולי טבע העולם, אבל כדאי לזכור את זה בפעם הבאה שמתנפלים על ישראל כאשר אזרחים נפגעים מדי פעם בהפצצות.

עניין אחרון הוא שבקואליציה נגד דאע”ש משתתפות לצד ארצות הברית גם מדינות כמו דנמרק, הולנד, צרפת, גרמניה ובריטניה. ×”×™×” מעניין לשמוע גם את תגובתן ולדעת אם היו אלה דווקא טייסים אירופיים שגרמו לכל כך הרבה נפגעים אזרחים.

עבאס מתחמק שוב

עיתון “הארץ” פירסם בשבוע שעבר טיוטות מסבב המשא ומתן שהתנהל בין ישראל לפלסטינים בשנת 2014, תחת ממשל אובמה.

עיתוי ההדלפות נראה לא-מקרי. ברור, או כך אני חושב, שמישהו מנסה להשפיע על מגעים שמתנהלים ככל הנראה מאחורי הקלעים לחידוש המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים. באמצעות ההדלפות האלה מישהו מנסה להשפיע על נקודת הפתיחה או על הפרוצדורה של המגעים.

מה שמעניין במסמכים שהודלפו, וספק אם זו היתה כוונת המדליפים, הוא ששוב מתברר ×›×™ בנימין נתניהו ×”×™×” מוכן, או לפחות נתן את הרושם שהוא מוכן, לנהל משא ומתן פחות או יותר סביב הקווים שעליהם מדברים בדרך כלל – גבולות 67′ וכו’, עם חילופי שטח. מה שעוד יותר מעניין הוא שמחמוד עבאס, אבו מאזן, שוב לא השיב להצעות האמריקאיות, ולא בפעם הראשונה, כפי שעשה כבר בזמן הצעתו של אהוד אולמרט. ×”× ×” קטע מהטקסט:

האמריקאים קיוו ×›×™ הנוסח המתוקן ×”×–×” בנושא ירושלים יספיק כדי לקבל תשובה חיובית מעבאס, והם יוכלו להעביר את המסמך בגרסתו החדשה לנתניהו. תוכניתם לא היתה לכפות על אחד מהמנהיגים את המסמך הקרוב יותר לעמדותיו של השני, אלא למצוא נוסחה ששני הצדדים יסכימו לקבל. אלא שעבאס לא השיב בחיוב להצעת אובמה. הוא גם לא דחה אותה, אלא פשוט לא מסר לארה”ב תשובה. הפגישה במארס 2014 היתה הפעם האחרונה בה הזמין אותו אובמה לבית הלבן.

קרא עוד

המלחמה עוד לא נגמרה

פליטים ×¤×œ×¡×˜×™× ×™×

מי שמבקש להבין מדוע הסכסוך בין התנועה הציונית לערבים הפלסטינים נמשך כבר יותר ממאה שנה, לא ימצא את התשובה בדיונים מלומדים בשאלה אם במלחמת העצמאות גורשו רבע, שליש או מחצית מהערבים. מי שמבקש להבין כיצד רק כתוצאה מסכסוך ×–×” יש היום מיליוני אנשים הטוענים להיותם פליטים ממלחמה שהסתיימה לפני עשרות שנים, …

ראיון בערוץ 2

בעקבות הפרסומים על אפשרות להכליל את עניינם של יהודי ארצות ערב במסגרת הסכם המסגרת בין ישראל לפלסטינים, פינה בתוכנית הבוקר של ערוץ 2 (בהנחיית אברי גלעד) שבה השתתפתי

יהודי ערב הם חלק מההסכם

במאמר בעיתון “הארץ” אני מסביר מדוע חובה להתייחס להיסטוריה של יהודי ארצות ערב במסגרת המשא ומתן להסכם שלום עם הפלסטינים. ×”× ×” סרטון קצר שליווה את המאמר:

קרא עוד

חידת סילביו ברלוסקוני

ב-1 ביולי שודר ראיון עמי בתוכניתו של שמעון פרנס בטלוויזיה החינוכית, “חלום לים התיכון”, המוקדשת להיבטים שונים של תרבויות הים התיכון. הראיון עסק בדמותו המרתקת של ראש ממשלת איטליה, סילביו ברלוסקוני, ובסקרנות שהוא מעורר בעולם כולו. כיצד מנהיג מצחיק ומוזר כמו ברלוסקוני מצליח להנהיג את אחת המדינות החשובות באירופה כבר שנים רבות כל כך? כיצד מושפעת דמותו מהקישור התמידי שעושים בינו לבין המאפיה באיטליה? מה האמת מאחורי פרשות השחיתות האינסופיות שלו ומאחורי הסתבכויותיו החוזרות ונשנות עם נשים מכל הגילאים?

הראיון עסק גם בסרט תיעודי של במאי איטלקי-שבדי, אריק גנדיני, שהוקרן בפסטיבל “דוקאביב” האחרון בתל אביב. לפי הסרט “וידאוקרטיה”, חלק משמעותי מיכולתו של ברלוסקוני לשלוט באיטליה נובע ממעמדו הבכיר בתעשיית הטלוויזיה. כחלק מהאימפריה העסקית שלו, הוא שולט בכמחצית מהשוק, ובתוקף תפקידו כראש הרשות המבצעת הוא משפיע גם על רשות השידור האיטלקית. השפעה מרחיקת לכת כזאת לראש מדינה היא חסרת תקדים בעולם המערבי. (לכתבה קודמת על הסרט ראו כאן).

גיליון מרץ של Monocle

לחצו על ×”×ª×ž×•× ×” להגדלה

בעקבות רעידת האדמה בינואר האחרון בהאיטי, מוקדש גיליון מרץ של המגזין Monocle למבצעי חילוץ והצלה בעולם, ולדרכים שבהם ניתן ×™×”×™×” בעתיד לשפר את התגובה העולמית לאסונות בקנה מידה ×›×–×”. שער הגיליון מוקדש ליחידת החילוץ וההצלה הישראלית של פיקוד העורף, שהתבלטה כאחת היחידות המובילות בעולם, ושמוגדרת על ידי המגזין ×›”נבחרת החלומות”.

ישראל מוזכרת בגיליון כאחת מארבע מדינות בעולם עם היכולות הטובות ביותר למתן מענה על מצבי אסון בקנה מידה גדול, יחד עם יפאן, שווייץ וארה”ב. ניתן לקרוא כאן את הכתבה מתוך הגיליון שכתבתי על היחידה עצמה, על דרכי פעולתה ועל האתגרים שעומדים בפניה.

בנוסף, ניתן לקרוא כאן כתבה נוספת שכתבתי בגיליון הנוכחי על השינוי התדמיתי הדרמטי שעוברת ציפי לבני בשנתיים האחרונות.

ובינתיים, בדובאי

××•× ×™×™×” פורקת סחורה ×‘× ×ž×œ ×’'בל עלי בדובאי (תצלום: ×’'בל עלי)

נשיא ארה”ב מתכוון בשבועות הקרובים להגיש למועצת הביטחון רשימה של סנקציות כלכליות על איראן, ולחצים כבדים מופעלים על רוסיה וסין כדי שיצטרפו לעמדה הקשוחה שמפגינות מעצמות המערב. אבל היום מתברר ×›×™ ייתכן שסנקציות כלכליות יהיו חסרות שיניים לחלוטין, שכן בתקופה האחרונה החל מסחר ×¢× ×£ בין אירופה לאיראן במסלול עוקף סנקציות – דרך נסיכות דובאי.

לפי הדיווח בעיתון “וול סטריט ×’’ורנל”, נהפכה דובאי בשנים האחרונות ל”דלת האחורית של איראן”, כאשר סחורות בשווי של עשרות מיליארדי דולרים שמגיעות מכל העולם לנסיכות עושות את דרכן לאיראן. בין 2005 ל-2009 גדל היצוא מדובאי לאיראן פי שלושה (ל-12 מיליארד דולר). אלא שדובאי עצמה כמעט לא מייצרת שום דבר (כלכלתה מבוססת על נפט, נדל”ן ושירותים פיננסיים), וברור שהמקור לגידול ×”×–×” אינו בכלכלת דובאי. היצוא הגרמני לאיחוד הנסיכויות, לדוגמה, גדל בשנת 2008 בלא פחות מ-40%, ובתחום הציוד ההנדסי – ב-60%. המסקנה, לפי העיתון, היא ברורה: הסחר עם איראן נמשך כל הזמן, אלא שהפעם הוא מתבצע דרך דובאי. …

האם אירופה תורמת לשלום?

רוברט גייטס (תצלום: משרד ×”×”×’× ×” האמריקאי)

לא בכל יום מותח שר אמריקאי בכיר ביקורת נוקבת על תפישת העולם של יבשת אירופה. אבל זה בדיוק מה שעשה אתמול בוושינגטון שר ההגנה רוברט גייטס: בנאום במכללה האמריקאית לביטחון לאומי אמר גייטס, כי דעת הקהל והמנהיגים באירופה סבורים אולי שסלידתם משימוש באמצעים צבאיים מונעת מלחמות, אך בפועל המצב הוא הפוך, ונטייתם לפציפיזם רק מרחיקה את השלום.

בביקורת חסרת תקדים אמר גייטס, ×›×™ “אחד ההישגים הגדולים של המאה שעברה ×”×™×” השכנת השלום ביבשת אירופה, שבאה אחרי שנים ארוכות של מלחמה והרס. ואולם, אני סבור שמרבית היבשת הרחיקה לכת יותר מדי. הדה-מיליטריזציה של אירופה – מצב שבו חלקים נרחבים מהציבור ומשכבת ×”×”× ×”×’×” סולדים משימוש בכוח צבאי ומהסכנות הכרוכות בו – נהפכה מתופעה מבורכת במאה ×”-20 למכשול בדרך להשגת ביטחון אמיתי ושלום יציב במאה ×”-21”. הוא המשיך והסביר ×›×™ “חולשה אמיתית או מצג של חולשה עשויים לעודד תוקפנות…” (התרגום שלי). …

עיתונות מגויסת

חייל אמריקאי ×‘××¤×’× ×™×¡×˜××Ÿ (תצלום: צבא ארה"ב)

ב-60 השעות האחרונות מנהלים צבאות המערב באפגניסטאן את מה שמוגדר כקרבות המשמעותיים ביותר מאז תחילת המלחמה ב-2001. ×›-15 אלף חיילי נאט”ו (בעיקר אמריקאים ובריטים) תקפו בלילה שבין שישי לשבת את העיר מרג’×” שבדרום אפגניסטאן, הנחשבת למעוז החשוב ביותר של הטליבאן במדינה. לפי ההערכות, מסתתרים כאלף אנשי טליבאן ברחבי העיר, שאוכלוסייתה מונה ×›-80 אלף נפש.

מלחמה בשטח בנוי, חשש מפגיעה באוכלוסייה אזרחית, קרבות מבית אל בית ומטענים ממולכדים – כל התופעות המוכרות לישראל ממלחמתה בעזה במבצע “עופרת יצוקה”, הם כעת מנת חלקם של חיילי המערב, שמטרתם, לפי מפקדי נאט”ו, היא למגר את הטליבאן ולגרש את אנשיו מהעיר.

הקרבות עשויים להימשך עוד זמן רב, אבל כבר עכשיו אפשר לומר כמה דברים על הדרך שבה מסקרת העיתונות בארה”ב ובבריטניה את האירועים. כלפי העיתונות בישראל נטען במהלך מבצע “עופרת יצוקה” ×›×™ היא לא מספיק ביקורתית וכי לא ניתן בה ביטוי מספיק לקולות המתנגדים ללחימה. מעניין על כן לבחון כיצד נוהגים כלי התקשורת בשתיים מהדמוקרטיות החשובות בעולם. …